בנייה של דגמים תלת-ממדיים בדרך כלל מתחילה מיצירה של רשת. רוב התוכנות לתלת-ממד מאפשרות להציג רשת במצב של סקיצה מבנית, וכך המשתמשים יכולים לראות את הקווים והקודקודים שיוצרים את הצורה התלת-ממדית. הרשת כוללת נתונים חשובים שהמחשבים יכולים להשתמש בהם כדי לעבד את הדגם התלת-ממדי בצורה מתאימה. המצולעים מהווים הכרח טבעי בעקבות אופן היצירה של הרשתות והשימוש שלהן בזמן אמת. זה גם אחד היתרונות שיש לתלת-ממד לעומת סוגי אומנות מסורתיים – את הרשת אפשר להנפיש ולשנות בזמן אמת ובאופן שאינו הרסני.
רשת תלת-ממדית היא רשת של מצולעים אשר מחוברים עם קווים וקודקודים. בנפרד, המצולע הוא צורה דו-ממדית שנוצרת משלושה קודקודים וקווים לפחות, שנקראים גם "צלעות". הנקודות האלו מחוברות יחד כדי ליצור פאות (בדרך כלל מתייחסים אליהן כמשולשים, כמרובעים או כמצולעי N-Gon) בהתאם למספר הקודקודים והצלעות שיוצרים אותן. במידול תלת-ממדי, מצולעי N-Gon (מצולעים בעלי N צלעות) מתייחסים לכל מצולע שכולל מעל ארבעה קודקודים וצלעות, ושכדאי לא להשתמש בו. שיטה עבודה מומלצת בטופולוגיה היא השימוש במשולשים ובמרובעים בלבד כדי להשיג תוצאות נקיות יותר.
מידול מצולעים נחשב לסטנדרט במידול תלת-ממדי בזכות ההטמעה שלה בכל תוכנת תלת-ממד מסחרית כמעט. זוהי טכניקה שמשתמשים בה כדי ליצור רשתות תלת-ממדיות באמצעות טופולוגיה מדויקת ומכוונת. מידול מצולעים היא שיטה מועדפת בייחוד בתעשיות ה-VFX והגיימינג. מאחר שלגיימינג בדרך כלל נדרשים נכסים רבים במקביל לעיבוד בזמן אמת, המפתחים חייבים להיות ערים למספר המצולעים ביחס למגבלות הטכניות של התוכנה. לקונסולות ולמחשבי PC שונים יהיו הגבלות עומס שונות. לכן, אומני תלת-ממד שעובדים במרחבים האלה מעדיפים ליצור מידול מצולעים הודות לשליטה הקפדנית שתהיה להם על כל דגם.